"הן באתי ממך מחיקך אדמה"

"הן באתי ממך מחיקך אדמה..." ,

שרה עפרה חזה.

האדמה- לא רק גרגרים של בטן עתיקה מאד, את זה כל אחד יודע. כמו שהיא המקור לבריאה היא גם המקור לבריאות. בריאה- בריאות. אני יודעת שביום שבו לא אוכל לגעת, להריח, לראות משהו מהאדמה, אאבד את מרכז האיזון .

הרמה הראשונה של ההשפעה היא רמת הראייה מרחוק. לראות אדמה, לראות שדה, לראות מים - מיד משיב את הנפש. אני זוכרת שבשנה גשומה מאד עצרו נהגים את מכוניותיהם בכביש המפלים, יצאו החוצה והפנים זהרו והשתאו משפע המים. למראה הטבע משהו נרגע בתוכנו. זו הרמה הראשונה.

הרמה השנייה היא רמת ההתקרבות- הריח. ריח הגשם הראשון, ריח פריחת ההדרים. הריח מעלה זכרונות ביתר עוצמה, חודר יותר עמוק אל תאי הגוף, מעורר אזורים רדומים .

הרמה השלישית היא הרמה הבלתי אמצעית- רמת המגע. מגע עם אמא אדמה. להפוך רגבים, לנכש, לחפור גומות, לזרוע, לקטוף, לעשות קומפוסט ... ברגע הזה הגוף מתאחד עם הסביבה הטבעית, הופך את כל החושים כולם למגבר רב עוצמה, חש את החדוה הפשוטה של הקיום. החדווה הזו עוטפת את הגוף והנפש ונראה כי הינה חלק מהחצר ודייריו, חלק מהרחוב, חלק מהשמים. החדווה הזו מבריאה!!!

לא די בחווית מגע חד פעמי. היא כמו כלי שזקוק לשימוש חוזר כמה שיותר. עוד ועוד מגע עם האדמה.
וגם אם מי מאיתנו גר במבנה משותף, עובר מהמכונית לחנייה, למעלית, לבית, למעלית, למכונית...ימצא את חלקת האדמה, השדה הקרוב, הפארק השכונתי... וירווה עצמו אם בעיניים, אם בריח ואם במגע.

מהי הרמה שלכם?